<h1>ראבי"ה סימן תרי"ז</h1>
<h2>דף יא.</h2>
זה הכלל דבר המקבל טומאה ואין גידולו מן הארץ אין מסככין בו.
<h2>דף יב.</h2>
חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין אין מסככין בהם ואם התירן כשרין וכולם כשרין לדפנות. אמר רבי יוחנן מפני מה אמרו חבילי קש [וחבילי עצים] וחבילי זרדין אין מסככין בהן פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על כתפו ומעלה ומניחה על גבי סוכתו לייבשה ונמלך עליה לסיכוך והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי. ואסקינן דהך משום גזירת אוצר מדקתני אין מסככין בהן והך דהחוטט בגדיש דקתני אינה סוכה מדאורייתא.
<h2>דף יב:</h2>
תניא בתוספתא [פ"א ה"ג] סיכך בחבילים ובפקיעי עמיר פסולה. אמר רבה בר רב הונא סיככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשירה ובהושני פשתן איני יודע והושנין עצמן איני יודע בהן. [ב]שושי מסככין ובשואצרי [אין מסככין] מאי טעמא כיון דסני (רוחייהו) [ריחייהו] שבק להו ונפיק. וכן היגו אין מסככין כיון דנתרי עלייהו שביק להו ונפיק.
<h2>דף יג.</h2>
אמר רב גידל אמר רב האי אפקותא דדיקלא מסככין בהם ואף על פי דאגידי אגד בידי שמים לא שמיה אגד ואף על גב דהדר אגיד להו איגד בחד לא שמיה אגד. ומסככין בדוקרי דקני נמי מהאי טעמא. אמר רב חסדא איגד דחד לא שמיה אגד בשלשה הוי אגד בשנים מחלוקת רבי יוסי ורבנן.
<h2>דף יג:</h2>
דריש מרימר הני איסורייתא דסורא מסככין בהן ואף על גב דאגדן למנינא בעלמא הוא דאגדן. אמר רבי אבא אמר שמואל הני צריפי דאורבני כיון שהותרה ראשי מדנין שלהן כשרין, אף על גב דלא שרי להו כל איגד שאינו עשוי לטלטלו לא שמיה אגד. ואמר רבי אבא אמר שמואל כל ירקות שאמרו חכמים אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח אין חוצצין בפני הטומאה ומביאין את הטומאה ופוסלין בסוכה משום אויר מאי טעמא כיון דלכי יבשי פרכי ונפלי כמאן דליתנהו דמי. ואית דגרסי ואין מביאין. ויש מביאין ראיה ממסכת אהלות [פ"ח מ"ה]. ואין צורך לנו בזה להאריך.
